בן רחל וחנוך, נולד ביום כ"ג בתמוז תרע"ג (28.7.1913) בעיר לודז', פולין, בבית חסידי. בהיותו כבן 12 עלה עם הוריו לארץ. תחילה ישבו ברמת ישי (ג'דה, ליד נהלל) ומשם עברו לירושלים. אליהו סיים בית-ספר עממי, ועבר ללמוד בבית-המדרש למורים "מזרחי", אך מחוסר אמצעים לא יכול להתמיד בלימודים. הוא ניסה לעבור לחיי מלאכה ולהתפרנס משרברבות, אך לא מצא סיפוק בעבודה זו, כי לבו נמשך לפעילות בקרב הנוער ובייחוד לטיפול בנוער הדתי. עוד בהיותו תלמיד הצטרף לתנועת "בני- עקיבא", שהתארגנה אז בארץ, והיה בה מדריך. כעבור שנים הוטלה עליו עבודה קבועה בתנועה זו והתמסר לה כל-כולו. בשנת תרצ"ט אורגן מחנה-עבודה-והכשרה של תנועתו בנס ציונה ושם חינך עשרות חלוצים דתיים. הוא פעל רבות למען כיבוש העבודה לנוער הדתי בירושלים. בשנותיו האחרונות עבר לבני ברק, בה הוסיף לעבוד במשנה מרץ למען תנועתו, שבחרה בו כחבר ההנהלה הארצית. מצעירותו היה חבר ב"הגנה" ונחלץ תמיד לפעולות. אליהו נפל בכפר אונו ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק. השאיר אחריו אישה, עדינה, וילדה.